תנועות שממציאים לבד
142 מילים · 4 ¶↗ תובנה כשממציאים תנועות למשנה, לומדים גם את הפירוש שלה.
השיעור הזה נמסר לבנות כיתה ב, בהמשך ללימוד פרקי אבות. בשנה הקודמת, כשלמדו את הפרק הראשון, היה לכל משנה סרטון עם תנועות, והבנות זכרו אותן היטב. אבל לפרק השני לא היו תנועות מוכנות. אז הרב הציע: נמציא את התנועות לבד, וביחד גם נלמד את הפירוש.
המשנה שנלמדה היא בפרק השני של אבות: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ".
יש במשנה ארבעה חלקים, ולכן היו ארבע תנועות. כל תנועה מסבירה משהו. כשהיד מצביעה למעלה, זה רצונו של הקדוש ברוך הוא. כשהיד על הלב, זה הרצון שלי. וכשמחברים את שתי התנועות, מבינים שהמשנה מבקשת לחבר את הרצון שלי לרצון של בורא עולם.
בסוף השיעור שרו הבנות את המשנה כולה עם התנועות, ואחר כך הרב הוריד מן הלוח כמה מילים, והבנות השלימו אותן בעצמן. כך המשנה נכנסה לא רק לראש, אלא גם לגוף ולזיכרון.